שיש אלוני בע"מ נ' סולל בונה בע"מ

החלטה

הבקשה

1.לפניי בקשה מטעם הנתבעת/התובעת שכנגד (להלן:"המבקשת") להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות"), בנוגע לכל הסוגיות המקצועיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

עסקינן בתביעה, אשר הוגשה על ידי התובעת/הנתבעת שכנגד (להלן:"המשיבה") ובתביעה שכנגד, אשר הוגשה על ידי המבקשת. בין הצדדים נחתם הסכם התקשרות, במסגרתו הזמינה המבקשת את שירותיה של המשיבה לצורך ביצוע עבודות חיפוי מבנים בפרויקט נדל"ן בשם "דור טבעון" (להלן:"הפרויקט").

לטענת המשיבה, על אף שביצעה עבור המבקשת את העבודות בפרויקט, לרבות עבודות חריגות, לא שילמה לה המבקשת את מלוא התמורה בגינן.

מנגד טוענת המבקשת כי, המשיבה לא עמדה בזמנים, ולא סיימה את עבודותיה על פי הסכם ההתקשרות, ובנוסף גרמה המשיבה למבקשת נזקים כבדים כתוצאה מביצוע רשלני של העבודה.

בתיק העיקרי הוגשו, זה מכבר, תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים.

טענות הצדדים בבקשה

2.המבקשת טענה בבקשה זו כי, נוכח הפערים הגדולים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, אין מנוס ממינוי מומחה מטעם בית משפט, שיחווה דעתו בכל הנוגע למחלוקות בין הצדדים, לרבות סוגיית העבודות החריגות, אופן ביצוע העבודות, סוגיית האחריות להתמשכות ביצוע העבודות וכן בדיקת חשבונה הסופי של המשיבה.

המשיבה מתנגדת למינוי מומחה מטעם בית המשפט. לטענתה, הבקשה הוגשה בשיהוי, וזמן רב לאחר שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק. מעבר לכך אין במינוי מומחה מטעם בית משפט כדי לקדם את התיק ולברר את השאלות השנויות במחלוקת. בכל הנוגע לעבודה הפאושלית (עבודה שתמורתה משולמת ללא מדידת כמויות), אין כל צורך במינוי מומחה, ובכל הנוגע לעבודות החריגות, אין בבקשה טעמים מפורטים המסבירים מדוע יש למנות מומחה מטעם בית משפט.

המבקשת הגישה תשובה לתגובה, במסגרתה טענה, כי הבקשה הועלתה בקדם המשפט הראשון, לאחר הגשת חומר הראיות, ולכן היא אינה נגועה בשיהוי. לעניין העבודה הפאושלית, נטען כי אף היא רצופה בסוגיות מקצועיות וטכניות הדורשות ידע ומיומנות.

המסגרת הנורמטיבית

3.תקנה 130(א) לתקסד"א, שכותרתה "מומחה מטעם בית המשפט" קובעת בזו הלשון:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין".

על פי תקנה 130(א), מסור לבית המשפט שיקול הדעת למנות מומחה מטעמו, והוא אף רשאי לפטור בעל דין מהגשת חוות דעתו מטעם בעל הדין, ותחת זאת להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט (ראו תקנה 127 לתקנות; בש"א (ירושלים) 2909/08 - רוני שמואלי נ' רפטינג נהר הירדן בע"מ ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 03/07/2008, בעמ' 876)).

כמו כן, בית המשפט אינו כפוף להסכמת הצדדים שעה שהוא בא לדון בבקשה למינוי מומחה מטעמו, או כאשר הוא סבור מיוזמתו כי יש מקום לעשות כן (רע"א 8677/07 שירות בריאות כללי- הפי פארי ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 28/10/07)).

כאשר במומחים רגילים עסקינן, רשאי בית המשפט, מכוח תקנה 130(א), למנות מומחה מטעמו גם טרם המציאו הצדדים חוות דעת מטעמם (ראו: רע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני רחמים, פ"ד נא(2) 574 (1997)). זאת, למרות שלכאורה, בהיעדר חוות דעת של בעלי הדין, לא נוצר "ענין במחלוקת" לצורך תחולתה של התקנה (ראו: ע"א 371/81 נוריאל נ' אלשיך, פ"ד לז(4) 600, 608 (1983)).

לפיכך בשעה שבית המשפט מתבקש למנות מומחה מטעמו עליו להפעיל את שיקול דעתו, ולבחון את השאלה האם ראוי למנות מומחה מטעם בית המשפט לצורך יעול הדיון, חסכון במשאבים, קיצור מהלך החקירות הנגדיות, ומתן כלי נוסף בידי בית המשפט להתחקות אחר האמת.

מן הכלל אל הפרט

4.במקרה דנן, המשיבה הגישה חוות דעת מטעם מהנדס ושמאי מקרקעין מר יצחק חייט, ואילו המבקשת הגישה חוות דעת מטעם מהנדס ועו"ד, מר אמיל ברגינר. נוכח הפערים הניכרים בין שתי חוות הדעת, אני רואה טעם במינוי מומחה מטעם בית המשפט, מינוי שיהא בו כדי לקדם את בירור הפלוגתאות כמפורט להלן: